Javascript אינו מופעל בדפדפן שלך. הפעל אותו על מנת לשפר את חווית הגלישה שלך.

החוקים הלא כתובים של הפוליטיקה

סתיו שפיר

ממנהיגות המחאה החברתית ב-2011, שנבחרה לחברת הכנסת הצעירה בהיסטוריה ובלטה במאבקיה למען שקיפות ושימוש ראוי בכספי הציבור

ההרצאה / הסדנא

  • החוקים הלא כתובים של הפוליטיקה

    סתיו שפיר, ממנהיגות המחאה החברתית ב-2011, שנבחרה לחברת הכנסת הצעירה בהיסטוריה ובלטה במאבקיה למען שקיפות ושימוש ראוי בכספי הציבור, מספרת לכם הכל על איך עובדת הפוליטיקה באמת: מהשיטה הסודית של הפוליטיקאים לגניבת הכסף שלכם בוועדת הכספים ועד לדילים הקטנים בין הימין והשמאל מאחורי דלתות סגורות. מה תוקע את המדינה ואיך אנחנו יכולים לשנות את זה?  שפיר עזבה את הכנסת אחרי שבע שנים במרץ האחרון, לאחר שהקדישה את כל מרצה לאיחוד בין מפלגות המרכז שמאל. היא ממשיכה לפעול כיום כיו"ר התנועה הירוקה, בהכשרת מנהיגים צעירים וגיבוש פתרונות לעתידה של ישראל

גלריית וידיאו של המרצה

אודות המרצה

סתיו שפיר, יו”ר התנועה הירוקה, האישה הצעירה ביותר שנבחרה להיות חברת כנסת בישראל וכיהנה במשך ארבע כנסות, בין 2013 ל-2020. 


שפיר גדלה בנתניה לאם מורה ואב רואה חשבון, והיא הבכורה מבין שלושה אחים. בילדותה נבחרה לכתבת צעירה בעיתון הילדים “כולנו”, והדריכה בתנועת "הנוער העובד והלומד". לפני הצבא הקימה יחד עם קבוצת צעירים גרעין לשנת שירות בטבריה, שם עבדה עם נוער בסיכון, ולאחריו התגייסה לקורס טיס. לאחר חמישה חודשים הועברה לשירות בעיתון “במחנה”. בסיום שירותה הצבאי התקבלה למלגת ה-Olive Tree” לפתרון סכסוכים ועברה לגור בלונדון, שם סיימה את התואר הראשון שלה ב-City University. במהלך לימודיה המשיכה שפיר בפעילות חברתית במאבק לשלום ופתרון שתי המדינות, ובמאבקים סביבתיים.


ב-2011 למדה שפיר לתואר השני ועבדה כעיתונאית, כאשר ביחד עם קבוצת צעירים הובילה את המחאה החברתית של 2011, אשר סחפה כמיליון ישראלים לרחובות ושינתה את השיח הפוליטי-כלכלי בישראל. הצלחת המחאה גרמה לשפיר להחליט לעזוב את לימודיה ואת עבודתה ולהקדיש את כל זמנה למימוש דרישות המחאה. היא הקימה את “התנועה החברתית”, אשר התמקדה בפיתוח מנהיגות צעירה בפריפריה ועמדה בראשה במשך שנה, וב-2012 משראתה שהממשלה מתעלמת מדרישות המוחים, החליטה להיכנס לפוליטיקה והתמודדה בפריימריז הארציים למפלגת העבודה, שם זכתה במקום ברשימת העבודה לכנסת. עם כניסתה לכנסת הפכה לחברה בוועדת הכספים, שם חשפה מנגנון סודי שנועד להעברת כספים פוליטיים ולשינוי תקציב המדינה, ללא פיקוח ציבורי. למורת רוחם של חברי הכנסת שהיו שותפים לתרמית, שפיר גייסה אלפי מתנדבים ויצאה לקרב על חשיפת התקציב ועצירת השחיתות, אשר הביא בסופו של דבר לשקיפות מלאה בתקציב המדינה ולשינוי היסטורי של התנהלות ועדת הכספים. בפריימריז שהתקיימו טרם הבחירות נבחרה שפיר למקום השני ברשימת העבודה, והקימה את ועדת השקיפות של הכנסת. הוועדה הציבה כמטרה את שינוי הנורמות של עבודת הממשלה והכנסת כך שיחייבו במתן דין וחשבון, פיקוח פרלמנטרי הדוק ושקיפות תקציבית לכל אזרחי ישראל. הצלחתה של הוועדה הביאה את ארגון ה-OECD להעמיד את שפיר בראש ועדת השקיפות של הארגון, ובה השתתפו כ-90 חברי פרלמנטים מכל העולם. 


שפיר העבירה שורה של חוקים חברתיים בנושאי דיור, שכירות, צעירים וחיילים משוחררים, רווחה ושוויון, ועמדה בראש השדולה לצדק חברתי, שדולה לעירוניות בת קיימא והשדולה למאבק בשחיתות. לצד זאת, היא הובילה את המאבק נגד הפרטת שירותי הרווחה לאנשים עם מוגבלויות, ואת המאבק לדיור הוגן לכל. במקביל עסקה שפיר גם בעבודה בינלאומית 

והפכה לאחת הדוברות המרכזיות במחנה הדמוקרטי במאבק נגד החרם על ישראל בארה”ב ואירופה, וטיפחה באדיקות את הקשר בין צעירי הקהילה היהודית בתפוצות לבין ישראל. 


במהלך שנתה האחרונה בכנסת התמקדה בנושא שחשבה למשמעותי ביותר בעת הזו - הצלת הדמוקרטיה. כחלק ממאבק זה טענה שללא איחוד בין מפלגות המרכז-שמאל, המחנה כולו עלול להיכשל בבחירות - והתמודדה לראשות העבודה על מנת לאחד את המחנה. לאחר שהגיעה למקום השני, עמדה על דרישתה לאיחוד, ועל רקע סירובו של היו”ר עזבה את המפלגה כדי לאחד את שתי מפלגות השמאל הנוספות לרשימה מאוחדת תחת השם “המחנה הדמוקרטי”. במסגרת רשימה זו נבחרה שפיר לעמוד בראש “המפלגה הירוקה”. ניסיון זה הצליח למשך בחירות נוספות, אך לקראת הבחירות השלישיות לשנה זו שפיר בחרה לוותר על מקומה בכנסת בכדי לתמוך באיחוד של יתר מפלגות השמאל, בתקווה להשגת רוב בבחירות. כיום שפיר מכהנת כיו”ר התנועה הירוקה בהתנדבות, ועוסקת בפרויקטים חברתיים בזירה האזרחית.